הרפורמה המשפטית: יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן נענה להצעתו של ח"כ גלעד קריב ומבקש לקדם מודל משולב בין ביקורת שיפוטית חזקה שתתקיים ברוב מיוחס לבין ביקורת רכה של "אי התאמה" שתתקבל ברוב רגיל.

ח"כ גלעד קריב (העבודה) פתח את דבריו בביקורת על הקמת ועדה מיוחדת לחקיקה אותה כינה "חוק דרעי 2" ו"חוק הנבצרות" בטענה לפגיעה בוועדת החוקה: "היום הוקמה ועדה נוספת בכנסת לחו"י הממשלה. זו ועדה מיוחדת שרוב חבריה אינם חברים קבועים בוועדת החוקה, שעתידה לדון בשינויים לחוק יסוד: הממשלה, חוק דרעי 2 וככל הנראה חוק הנבצרות. זאת בנוסף לוועדות מיוחדות לחוק כלי הנשק הלא חוקיים שנדונה בגרסתה הקודמת בוועדת החוקה. זו עוד עדות לכך שוועדת החוקה לא קיימת בכנסת ה-25, אלא ועדה מיוחדת לענייני הפיכה המשטרית. זו פגיעה חמורה במעמד של ועדת החוקה. הרעיון שחו"י הממשלה, אחד משני החוקים המשטריים החשובים ביותר נלקח מוועדת החוקה זה רגע עצוב מאוד בתולדותיה".

לאחר מכן התייחס לנוסח מודל אי ההתאמה (המודל הבריטי) והציע הצעה המאפשרת ביקורת שיפוטית חזקה ברוב מיוחס, לצד ביקורת שיפוטית רכה של מודל אי התאמה ברוב רגיל: "הנוסח שהובא לנו לעניין אי ההתאמה אינו רציני, כל הסיבה להניחו על השולחן היא כדי לומר לציבור שהייתה אופציה מרחיקת לכת ושהסכמתם "להתפשר" על הנוסח שלכם. הנוסח חף מכל משמעות כשאין כלים אמיתיים להתמודד עם הצהרת אי ההתאמה. עצם העובדה שלאחריה יתחייב תיקון בשלוש קריאות כאילו אנחנו עוסקים בחוק רגיל היא דוגמה לכך שמודל נברא בן לילה.

"אחת האמירות של חברי אופוזיציה הייתה שאם הולכים לביקורת שיפוטית המסויגת בדרישת רוב גדול או מאוד גדול, היה נכון לומר שלצד זה נשאיר ביקורת שיפוטית רכה של הכרזה על אי התאמה ברוב רגיל. כך יהיו שני מנגנונים. אם יתגבש רוב מהותי בהרכב רחב (ולא בהרכב או ברוב שהציע היו"ר), אז יפסל החוק, אבל אם יהיה רוב קטן יותר ניתן יהיה להכריז על אי התאמה. דיברתי על שילוב של ביקורת שיפוטית חזקה ורכה באותו הסדר".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ברוב דעת שופטי ההרכב תהיה פסילה ומרוב של 8 עד 12 תהיה הצהרת אי התאמה. מה קורה כשבימ"ש עליון בהרכב 3 שופטים חושב שיש אי התאמה עליו, להעביר זאת להרכב 15?"

ח"כ קריב: "למספרים שאתה נוקט איני מסכים, אני חי בשלום עם כך שהעיסוק בתוקפו של חוק יתקיים בבימ"ש העליון, נוסח של אי התאמה לא יכול להסתיים באמירה של העברה ליו"ר הכנסת. בבריטניה יש צו מתקן שלא דורש הליכי חקיקה. אם מביאים מנגנון משולב- מנגנון אי ההתאמה חייב להיות מגובה בארסנל כלים אמיתי המדרבן את הכנסת לשקול חובת קיום דיון בוועדה או מליאה, חובת הצהרת מסירת עמדת הרשות המבצעת ביחס לאי ההתאמה ועוד". אם הולכים על דוקטרינה של ריכוז הביקורת השיפוטית בידי גוף אחד הגיוני לומר שלא שופט שלום צריך לשאול עצמו אם נדרשת ביקורת רכה או חזקה, אלא לומר שהוא חושב שחוק סותר ולא יודע לפתור זאת, ואז זה עובר להרכב 3 בעליון".

היו"ר ח"כ רוטמן המשיך את דבריו: "אם יש קייס זה עובר להרכב של 15 שנותן החלטה ברוב של 4/5 שהחוק בטל, זה חוזר לבימ"ש שלום שידון בכך שהחוק בטל. אם בהרכב אומרים שהחוק לא צריך להיות בטל אלא לתת אי התאמה, או במקרה בו 8 שופטים אומרים לא תקף ו-7 שתקף, המשמעות היא מסלול של אי התאמה. זה רעיון לא רע, הצעתך חשובה מאוד, ועצם המבנה הוא רעיון טוב. אבקש מהייעוץ המשפטי להציע חלופה משולבת כזו".

יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "יש שלושה מרכיבים משמעותיים במודלים של בריטניה וניו-זילנד שלא מופיעים בנוסח המוצע- חזקה פרשנית שלא קיימת היום בישראל בחוק, שהחוק יפורש ככל הניתן בהתאם להוראות חוקי היסוד. בנוסף, בשתי המדינות יש הבניה של ההליך המיוחד לאחר קביעת בימ"ש לאי התאמה- בניו-זילנד מסבירים איך זה נעשה בפרלמנט, ובבריטניה- איך אפשר לתקן את הדרוש תיקון בהליך מיוחד ולא בשלוש קריאות, זה נותן הבניה לתהליך. הדבר הנוסף בשתי המדינות הוא הבנייה של בחינת אי-התאמה עוד מראש בהליכי החקיקה, שם נדרשת הממשלה להתייחס ולומר האם החוק המוצע תואם את הוראות חוק זכויות האדם. שלושת מרכיבים אלו הם מעטפת, מעגנים את ההכרזה אל אי התאמה במקום להשאירה תלוי באוויר".

היו"ר ח"כ רוטמן סיכם את הדיון: "בכל הנוגע להליך החקיקה, כרגע אנחנו עוסקים ברגל אחת של ההליך- בתי המשפט, הליך החקיקה צריך להיות מוסדר בחוק יסוד החקיקה. בכל הנוגע להליך חקיקה והתייחסות הרשות המחוקקת או המבצעת לאותו פס"ד, קבענו מנגנון שלא הופיע בהצ"ח של ישראל ביתנו של העברת פסק הדין לידיעת יו"ר הכנסת ורה"מ. אני לא רואה בעיה להוסיף אמירה שהכנסת תקבע בתקנונה איך היא מתייחסת לכך, אך נדון בכך בהרחבה, וככל שהכיוון שהציע קריב שאינו רעיון רע בכלל ייבחר להצגה בפני הוועדה לקריאה ראשונה או לאחר מכן לקריאות שנייה ושלישית יהיה זמן להמשיך לדון במנגנונים אלו. אבקש מהייעוץ המשפטי להתחיל לייצר את המנגנון המדורג הזה".

ח"כ קריב הבהיר: "זה לא יכול להיות מוצג כהסכמה כי יש פה עוד מרכיבים".